הצגת סל הקניות

 
Image

פנקס מעשר כספים של מרדכי זאב עהרענפרייז /ג'יי רובנר

"ואם הזמין לו השם יתברך ריוח, אז תיכף ומיד יפריש מעשר, כמו שנאמר (דברים יד, כב), 'עשר תעשר את כל תבואת זרעך'. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'את' לרבות מפרשי הים והולכי מדברות והולכי בסחורות, ואם אין עתה לנו תבואות מעשר זרעים, חייב אדם לעשר מכל הבא לידו. ויהיה כיס מיוחד למעות מעשר שלו וממנו יתן לעניים. גם מצוה להלוות ממנו לאדם בשעת דחקו". בקטע זה דן ר' ישעיה הורביץ (1565 ?- 1630), בספרו "שני לוחות הברית", במצוות מעשר, כשהיא מותאמת לאנשי עסקים בני דורו. דבריו מביעים את הרגשות שרחשו יהודים רבים כלפי הנוהג של מעשר כספים במשך מאות בשנים. רגשות אלה הובעו במדרש, ותועדו בין יהודי אשכנז בימי הביניים, שם כינו בשם "מעשר" מס שהוטל על הקהל, ואף נהגו בו כמעשה של יחידים, המאמץ ומחזק את ידיהם לפזר מעות לצדקה באופן מסודר ומתמיד. ידיעות על פנקסי מעשר כספים צצות ועולות במקורות, אבל טרם זכינו לעיין במסמך כזה. והנה קם יהודי מלבוב שבגליציה, לקראת אמצע המאה הי"ט, שנה אחת לפני שהתחתן, מרדכי זאב עהרענפרייז שמו, ונדר להפריש לצדקה מעשר מכל הרווח הבא לידו, והניח אחריו ברכה: פנקס מעשר כספים. בפנקס רשם את חשבונותיו הכספיים, וגם את חשבונותיו הנפשיים עת פקדה צרה אחד מבני ביתו, או בשוקעו בחובות ועניות, עד שלא נשאר בידו אפילו להוצאות ביתו. פנקס מעניין ומרגש זה מוגש לקורא בליווי דיון מקיף בתולדות הנוהג ובהתפתחותו, וכן במשמעותו עבור התורם. ג'יי רובנר הוא הביבליוגרף לכתבי יד בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. הוסמך בתואר דוקטור לפילוסופיה בחוג לתלמוד וספרות רבנית של בית המדרש, ומפרסם מחקרים בחקר התלמוד ובתלמודם של ה"סתמאים", ובחקר התפילה ותולדותיה.

מחיר 80 ש"ח


חזור